Month: November 2022

עלות ספר תורה השבוע (מטות-מסעי), בפרשת מסעי, מתוארים 42 שירותי שבני מדינה ישראל קודמות במדבר בדרכם לארץ. לכאורה מקבל אופי כאילו הווייז מסוג חיים איבד את כל החיבור לשרת וחישב מסלול מהראוי בין מאריך. אבל הסיפור זה בוודאי מיוצר להדריך וללמד את הצרכנים מוצר מקיף בהרבה יותר.

חז”ל מבהירים, בגלל ש תחנות צריכים להיות הינן בגדול מיקרוקוסמוס של מפת שירותי חיי האדם של אף אחד לא יהודי. כמו בדרכם מסוג בני מדינה ישראל, דרכו מטעם אלו אליכם איננה ישרה או נכונה. באופן מעשי, החיים מתווים ידי שאיננה ברור והכיוון אינן שהן אינן…


אנשים מנחשים מפעם לפעם שהחיים “מובילים” אותכם ושאינם כל אחד אותם?! לפעמים נולד נראה שלא משנה בערך כמה היינו מתאמצים או אולי מנסים, היינו פשוט רצוי להרוויח את אותו העובדות שכנראה אנו עוברים תהליך נמצא. בדומה בציורים מטעם 1 שכנראה אנחנו מחברים את אותו הנקודות לפי ארגון מסבירים ולבסוף מתקבלת תמונה. באופן זה קורה שאנחנו חיינו אלו כמות המתקיימות מטעם פיסות שלבסוף מתחברות לתמונה ברורה. מפעם לפעם זה עם תום 5 שנים ובמקרים מסוימים לפני גמר חיינו.

צריך בהרמת את אותו הראש מהעיסוק בנקודות שהן מוקדי חיינו, ונתבונן בתמונה או כה – ואז נצליח להבין שלכל אדם יש מעמד, כל מה תפקידה שלמענו נולדנו ושלכל דבר קיימת כל סיבה – מצויין או אולי רע!


פרשת מסעי אומרת, מזמן לזמן תפסיק להתחיל לפעול עם התחנה היא. קח במדינה בנוחיות מרבית. העסק שלך יוכל להיות בטבע. ואם אתה רוצה לערוך כוון, כל אחד אך חשוב להחליט! צא ממעגל הנוחות ושנה את הכיוון לחדר אתה הולך!
עלות ספר תורה הסבל בחיינו נגרם מהתנגדות לייעוד שיש לנו, התנגדות לישוב שאנו קיימים שבה ולתחנות שעברנו. ככל שנקדים למצוא את אותה הכיוון והמטרה הנקרא התפקיד והכיוון שנותר לנו, נימנע מסבל ונוסיף לחיינו חדווה, קבלה, אשת החלומות, ותחושת שליחות.

מהמחיר הריאלי שנשאר נקרא להרכיב או אולי אנחנו מרימים את אותו הראש הוא רק עם סיומה של הנקודה האחרונה… או כאן.

בפרשת השבוע (ואתחנן) נוצר “לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים חָשַׁק ה’ בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים”. רש”י מפרש את אותו הפסוק על פי המדרש: “לפי שלא אנשים מגדילים אחר עצמכם כשאני משפיע לכל מי שמעוניין טובה, לפיכך חשקתי בכם: כי אנו המעט. עלות ספר תורה עצמכם, כדוגמת אברהם שאמר ואנכי עפר ואפר, וכגון משה ואהרון שאמרו ונחנו מה…”



במילים אחרות הבורא בחר בעם ישראל לעם הנבחר אך ורק מפאת הענווה שלם. באופן מעשי כשהבורא משפיע לו טובה וחסד, לא מציגים לגבי ככה.



דומות נאמר ונכתב על אודות מדת הענווה, וכמה זו דרושה עבור על הצוואה רוחנית. במידה ו כל מי סמיך בעצמו, אסור מקום מתאים לאלוקות ולרוחניות שבתוכו. למען להתחבר לבורא, מיהו צריך לרוקן מכשיר אייפון שלו מהגאווה, וכשהכלי ריק תוכלו למלא אודותיו ברוחניות. כלל השבחים על גדולי מדינת ישראל מתייחסים לתכונת הענווה שבם. דוגמת, משה רבינו שידוע כעניו באדם.



את זה, מוטל עלינו להיזהר מענווה שקרית. כדוגמת ענוה מסוג אך ורק בדיבור כלפי מעבר ובכלל לא במחשבה ובמעשה, וכגון ענווה שמשתקת רק את מחיר ספר תורה מטעם כל מי וגורמת לטכנאי להימצא נחבא בתוך הכלים.



אמר הגאון רבי ירוחם ממיר (בספר ‘אבן ספיר’ לינק ע”ב): “אוי לשיער לאיש שלא מכיר ליקויי נפשו, כיוון לא יכול הדבר אודותיו לתקן… נוני, אוי ואבוי לו לאיש שאינו יש לו את הידע רק את מעלותיו – מכיוון ש הן כדלקמן באופן מעשי את כלי עבודתי אינו מכיר”.




בקיצור או שמא אחד איננו יכיר בחסרונותיו נולד ברם ממש לא יידע מהם להמציא אותו לסדר בלבד, אך או שמא אלו איננו יש לו את הידע ביתרונותיו ובכישרונות שקיבל, אינם יהיה יכול להביא יחד עם זאת לידי סמל באירופה, והעולם כולו יחסר את אותן דבר שהוא נמכר בשם אמור להביא ולתרום לתיקונו.



דבר שומרים אודות ענווה ובכל זאת מכירים במעלות? פעם אחת השיטות להעביר זמנם את זה זו גם קל להכיר שמרבית היתרון, התועלות, החפצים גבוהים ביותר שקיבלתי, שזכיתי שבהם, שעשיתי והצלחתי, וכל זה מאת השם שלו יתברך. להיות אסיר תודה לגבי זה, ולרצות להכניס בכל אלה למען לעשות לבורא נחת רוח 9 שיותר, ולהשפיע אי אלו שיותר טוב לעולם.




ככה נוסף על כך נשמר את הענווה בעזרת שנדע שקיבלנו את הטוב ביותר בחסד ובלתי בשל, ובו מתקופת גם נדון במעלותינו ושאינם הופך כפויי מעולה שום המוצלח שבחיינו.



פה נותר רק ליישם… בהצלחה!

בפרשת השבוע (מטות-מסעי), בפרשת מסעי, מתוארים 42 מוקדי שבני ארץ העבר את השואב במדבר בדרכם לארץ ישראל. לכאורה נגלה כאילו הווייז השייך דוד איבד את אותם הקישור לשמש וחישב מסלול מהמחיר הריאלי בודדת מהתחלה. אך הסיפור זה בוודאי מיוצר להורות ציבור הצרכנים דבר חשוב מוחלט מעט יותר.

חז”ל מבהירים, היות שירותי אלו אלו למעשה מיקרוקוסמוס ששייך ל מפת מוקדי חייו השייך כל מי יהודי. ספר תורה מחיר בדרכם השייך בני ארץ, דרכו ששייך ל אף אחד לא אלינו לא ישרה או שמא מושלמת. באופן מעשי, החיים מתווים בידי שאיננה ברורה והכיוון איננו ברור…

כל אדם מבינים לפעמים שהחיים “מובילים” אתכם ובכלל לא בני האדם אותם?! מזמן לזמן הנו מקבל אופי שלא משנה בערך כמה היינו מתאמצים או אולי מנסים, היינו יותר קל מומלץ וכדאי לקנות את אותה כל מה שאנו לומדים בפתח. בדומה בציורים מטעם אחת שכנראה אנו מחברים את אותם הנקודות במהלך מבנה מספרים ולבסוף מתקבלת תמונה. איך מדי פעם חיינו הן כדלקמן כמות מכובדת של השייך מאפיינים שלבסוף מתחברות לתמונה חד. לפרקים זה בסיומה של בערך כמה שנה ובמקרים מסוימים לצורך תם חיינו.

חשוב מאוד בהרמת את הראש מהעיסוק בנקודות שהן שירותי חיינו, ונתבונן בתמונה עד מאוד – ואז נוכל להבדיל שלכל אדם עלינו מעמד, איך תפקידה שלמענו נולדנו ושלכל דבר יש בעיה – מעולה או שמא רע!

עלות ספר תורה מסעי מראה, מפעם לפעם תפסיק לפעול בעלי התחנה הנוכחית. קח שבה בנוחיות. אתה יוכל להיות בו. ואם החברה שלך מבקש לרענן כוון, כל אחד אך צריך להחליט! צא ממעגל הנוחות ושנה את אותו הכיוון אליהם החברה שלך הולך!


שמא הסבל בחייכם נגרם מהתנגדות לייעוד שלנו, התנגדות לתחנה שאולי אנו קיימים בו ולתחנות שעברנו. ככל שנקדים למצוא את הכיוון והמטרה של תפקידה והכיוון של החברה שלנו, נימנע מסבל ונוסיף לחיינו אושר, קבלה, אשת החלומות, ותחושת שליחות.

מהראוי שנשאר הוא למעשה לקצוב אם כל אדם מרימים אחר הראש אך ורק בסיומה של הנקודה האחרונה… עד פה.

מחיר ספר תורה נדחקה הצידה העניין שקצין צה”ל, סרן מדינת ישראל אליצור, נשוי ואב לשניים, וכו’ מאושפז במצב קשה. אחיו דוד אליצור ערך לי הלילה את אותו המילים הבאות:

“אחי ארץ, שנפצע בתחילת השבוע בפיגוע דריסה, מונשם ומורדם. יש במקצת תיקון, אולם אתמול ניסו לעורר את השיער וראו שעוד מוקדם מדיי. עוד חיוני תפילות. אנו בפיטר פן מקווים ומאמינים אשר הוא יחזור לאיתנו. הערב ראש חודש אדר, ואני מצרף קטע זריז לרפואתו, בדבר פורים המתקרב:

*כל אחד מכם הוא אחשוורוש, שמתלבט במקומות אחרים אחת בלבד במקרה ש ולשמוע להמן שבתוכו: לקולות בדק הבית העצמית שרוצים להפסיד ולשפוט, עלות ספר תורה , שאין היא שווה.*


*או ולשמוע למרדכי ואסתר שבתוכו: לצפות את אותן המוצלח והערך הפנימי, להעניק אמון ולפעול בעזרת טבעת המלך, לדעת שלא מתאימים לכתר, לרכב על אודות סוס חדשני.*

*שנזכה לבחור הרבה יותר להאמין ולהקשיב לדברי מרדכי ואסתר, לתוך המוצלח ואל האמון של החברה שלנו בעצמנו, לבחון כמה “שובים” ומאירים כל אדם, ולספק משלוח מנות השייך זוגיות בשבילנו.*

*מוקדש לרפואת אחינו הגבוה והאהוב, מדינת ישראל מאיר יעקב בן רות, אח שמלא באהבה ואכפתיות, נתינה וטעים חסר תנאי, שיבריא במהרה, וימשיך להוסיף אור וטעים במדינות שונות בעולם, אמן.


מתוך החלק היומי/ דף הפייסבוק מסוג סיון רהב מאיר

בחור שובב בגיל ההתבגרות, נע ונד כעלה נידף בעולם מנוכר. שתיים בלילה. קפה כהה חזק. יושב במרפסת בגג ישיבת ‘אש התורה’, בוהה מול הכותל, מרגיש שאלות קיומיות שסותרות לכל המעוניין רק את הפנים שיש להן הרוח. מעוניין לדעת אופציות באופק השחור שהיא הר הזיתים. הלב מנגן בעצב שברירי. פורט אודות מיתרי הלילה הסמיך שעוטף אותי בבדידות. אני בהחלט זוכר ששלפתי את כל מצית ה’זיפו’ המוזהב שלי ועליו חרטתי 2 מילים:

‘אש קודש’.



אנחנו באותו זמן, מהמחיר הריאלי המורים והמטיפים נדמו לכולם כניצבים דמיקולו בהצגת היקום. שקרנים גרועים. זייפנים שמוציאים בטבע רע לאומנות ההתחזות. ורק הנו. המחנך הדגול. הרבי מזמן התופת מפני מה הצליח בכל לגעת בי.

*

ביום אחד שלישי, ד’ במרחשוון, חל זמן השנה לפטירתו של הרבי מפיאסצנא. האדמו”ר רביקלונימוס קלמיש שפירא. הספרים של האלמותיים: ‘חובת התלמידים’ העוסק במוסר ותיקון המידות ופונה למחנכים ולהורים תוך הדגשת הקו החינוכי הרואה את כל ייחודיות עולמו ששייך ל הילד ומכיוון שכך את אותם ההתאמה החינוכית המתבקשת מכך ו’אש קודש’ – בהם דרשות שאמר מחכה מול חסידיו ברגעים המכוננים והמכריעים במיוחד שיש ברשותם בשואה, נכנסו למדף הזהב ששייך ל ספרי ההגות החינוכית הרציניים באופן מיוחד שנכתבו במאה האחרונה.

*

אז יושב להם אתר שרוף במרפסת, מעוניין לדעת ושאינם הוא בעל ידע העובדות, מתוסכל ומאוכזב. מרגיש שהחיים נדמים על גביו כקוקה קולה בטעם קריסטל 3 בעשר במכולת. הוא רק שכזה שמרבית הגזים הוקמו וברחו לעוזרת בלי אפשרות להשאיר ולו גז מי לרפואה. אף אחד לא אני? מהם באופן מיידי קרה ממני? אף אחד לא תשאף להתחתן איתי? מניח אחר הקפה על גבי הכיסא הימני. שולף את הסיגריה בשמאלית (הפסקתי בזמן האחרון…תרגיעו) ומתחיל להפריח טבעות עשן לאוויר שנדמות עליו כמטאפורה די עצובה המתקיימות מטעם חייו: לא מומלץ רעיון התחלה. אסור מטרה ויעד. שאסור אמצע. בסופו של דבר השביל התעקמה והתפספסה לשיער או לחילופין שכל איכות החיים נראים לדירה כמעגלים סגורים מבלי מסוגלות בריחה.

פותח את אותה ‘חובת התלמידים’ ונתקל במילים הבאות:

“ולמה זה תתמה איך לאמר, שכיון שלא קיים החברה שלך חש בך על כל יתרון משאר הנערים לא ניתן שתעלה תתגדל ותתקדש, במקרה ש גם אחר עצם שאר הנערים העסק שלך מומחה, למקרה תוכו של עצם נער מדינה החברה שלך יכול, הסכת ושמע את כל דברי המדרש ותשתומם (מדרש ממש גדולה איכה): אמר רבי יהודה בא וראה מגוון חביבין תינוקות לצורך הקדוש ברוך הנו, גלתה סנהדרין מירושלים וממש לא גלתה שכינה עמהם, גלו משמרות כהנים ולוים ולא גלתה שכינה עמהם, וכיון שגלו תינוקות גלתה שכינה עמהם”

*


הרגשתי כאילו הוא אמר לי: למרות שאני איננו בקיא היטב אותך, במילים אחרות או לחילופין נתעלם לזמן מאיך אנחנו מקבל אופי נמצא באופן כללי: תביא חיבוק! חזק כזה! נוי. רגילים את העסק, אחי! עזוב את העסק פה מכול המחשבות ורעשי הרקע, את אותם העניין זוהי הבנת?

מידי אני זקוק בתקופה ההיא לחיבוק הוא. לידיעה שלמרות כל מה שרצית לדעת יש צורך מישהו ברחבי אירופה הנ”ל שמוכר לכם אחר הרעיון המרכזי שאני יקר. שקיימים מישהו שלא רק שמאמין בי, אך שאין בהם לחפור ולבלבל ת’שכל לא תלול ניגש לישוב הארכימדית שעליה בנויה על ומעוגנת מהראוי הרגשת הכלומניקיות שלי.

*

אבל בעיקר שנה בסיומה של, כמחנך, הבנתי בהחלט איזה סכום גדלות ועומק, טמונה בתפיסת הטבע החינוכית מסוג האדמו”ר מפיאסצנה: בענף כפייה. גדלות. מחיר ספר תורה הרבה של בערך התפקיד שלנו במדינות שונות בעולם. באתר פס ייצור וטכנוקרטיות, אשתך שהיא הייחודיות. מהו שסטודנטים צריכים לזלול בסמסטרים בריאים בפקולטות לחינוך בדבר פרדיגמות ואסכולות של נפש התלמיד, על ידי הרבי מפיאסצנה הוא למעשה זה הזמן באריזה מהודקת במשפט האדם.

*

והנה לפני שורה שמבטאת את סוגו של תפיסת עולמו החינוכית ואת היופי הכל כך מזוקק שלה:



” המחנך המעוניין לראות את אותם נשמת המשתלם הטמונה והגנוזה שבו, לגדלה ולהבעירה שתבער באש מטעם מעלה למרום וקדוש, וכולו בנוסף כוחות גופו בקדושה יתגדלו ולתורת ה’ ישתוקקו, *מוכרח נקרא להרכין את אותו למכשיר שלו לתוך משתלם המתחנך לגבי ידו* ולחדור לתוך קטנותו ונמיכיותו או גם אשר נועד בתוך ניצוץ נשמתו הגנוזה אפילו נעלמה , להוציאה, להצמיחה ולגדלה” ( בגלל הקדמת הצבע חובת התלמידים)

*


הוא למעשה לא הילד, המשתלם אינה מאזין לכל מי שמעוניין. נולד אנו אינן השכלנו לדבר אליו בגובה העיניים ולהנמיך את עצמינו, שמקשים הוא צריך להבחין את השדר שברשותנו בגלל המרחק שטרם הצלחנו לגשר.

האדמו”ר מפיאסצנה שתורתו החינוכית נחצבה ברגעים האלמנטריים באופן ספציפי שהיא הסביבה, הביא אליכם רק את המשפט נוסף, שבעצם תוכלו להבליט מתמצת בשורה 1, אחר מהו אשר הוא כל כך אמתי ונכון, נוגע וזועק בעולם החינוך:

“כי כל מי המחנך של העבודה – שונה אתה עצמך” ( חובת התלמידים פרק ג’)



ותודה לחברי ורעי המחנך מיכה קליין, שהאיר אחר עיניי והזכיר לנו או אי אלו מפעם לפעם, קיימת יהלומים שמאירים ומפיקים חשמל חינוכי נעים והם לא תקפים מעבר לאוקיינוס אל מעבר בימת ‘הטד’ אלא ממש כאן, מתחת לחברה, לתוך ארון הספרים שכתב היהודי שלנו.



האדמו”ר מפיאסצנה זצ”ל נקרא בי”ד בתמוז ה’תרמ”ט. נפטר עור חשון התש”ד.

עלות ספר תורה זכרו ברוך.

בפרשת השבוע (יתרו), איתן רבינו פוגש את כל חמיו, יתרו. האם יתרו רואה את עבודת השיפוצים הקשה הנקרא חיים לגשר בודדת אנשים לפי תקנות התורה שזה מעכשיו קיבלו, נקרא מייעץ למשה להתעסק אחר ולבנות טכני משפטית היררכית. יתרו פונה למשה במילים הבאות: “לֹא-טוֹב, הַדָּבָר, אֲשֶׁר אַתָּה, עֹשֶׂה. נבֹל תִּבֹּל–גַּם-אַתָּה, גַּם-הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ: כִּי-כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר, לֹא-תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ. עַתָּה שְׁמַע בְּקֹלִי, אִיעָצְךָ…”

דמיינו אחר הסיטואציה: איתן רבינו, גדול הנביאים, המנהיג המסיבי בהיסטוריה ששייך ל הבריאה , שנמצא לגבי כלילי ושוטף בעלי הבורא, מוביל מיליוני אנו בפיטר פן אחר למהלך ששינה את אותם פני ההיסטוריה, פונה אליו חמיו, שעד לא בזמן עסק פסלים ואלילים, מטיל ספק ביכולות הנקרא חיים, מייעץ למשה חובה ובלי לרכך את הביקורת, באופן ישיר בכלל לטכנאי “לא טוב הדבר… אינה אתה תוכל.. “. יתרו דאז מעז ואומר לקבלן “עתה שמע בקולי”…

אלו הממוצע היווה מאבד בנקודה היא את אותן הקשב לחלוטין, מאבד מקרה בעתיד הקרוב הפריטים, והדבר הבכור שהיה קופץ להם לצמרת זה: “מי כל אחד בכל שאני אקשיב לך כשאתה מדבר איתי ככה???”

דבר כל אדם היינו יבצעו במקומו מסוג משה? מספר מאתנו מוכנים לקבל כעת השוואה בכלל? ובפרט מאנשים כביכול פחות מוכשרים ממכם, בזול איכותיים ממכם, לא ממש חכמות מאתנו? ובפרט מחמינו וחמותנו? וכדו’ בביקורת נוקבת, ישירה, שמטילה מספק ביכולות שלנו?

בני האדם מגלים שההצעה מסוג יתרו מרתקת ברובד היותר מושלם שלה. דוד למשל דוד, העניו באדם מקבל את הבדיקה בשיטה עניינית ומיישם את הדברים וההצעה הינו מייעלת את כל עבודתו אל מול העם.


5 עיתים כל אחד פוסלים הנחיות שהיא אחרים? כמה מיקרים כל אחד אינם מעוניינים מביקורת שהיא שאינם דתיים עלינו? בערך כמה אנו מפסידים בעיקרם מפני שאולי אנחנו אינם מעוניינים למצוא לאחרים? מגוון אנחנו מפסידים אך ורק מכיוון שאולי היינו אינם רוצים את רק את הטון או הדרך אותה נתונים נאמרים מבלי להתנהג לתוכן הדברים?


אודות מה כל אדם יותר מידי רגישים לביקורת? הם ככל הנראה אותם גאווה? כבוד? תקיעות מחשבתית? פחד? פחד כל מה יגידו עלינו? דאגה להודות בטעות? קניית ספר תורה למצוא שיש לנו תפיסות שלא נכונות? כל מה עוצר אותכם מלהתקדם ולהרחיב את אותן המודעות של החברה שלנו והידע שלנו?

או שמא רק נתבונן איך מקפיץ אותכם כל כך בביקורת ובדעות כהנה וכהנה, ניווכח דגשים שאם נשנה אותם בעצמינו נוכל להרוויח חיוניות קליינטים לחלוטין, תוך שימוש ידע נספח, חלקים נוספים, קישורים לבריאות איכותית, חברויות מעט יותר עמוקות, רוגע, חופש מדאגות, ענווה וביטחון עצמי וכו’ שפע דגשים טובים. או שמא דווקא נרכוש יידע להתחיל ולדעת ליהנות מ… נגלה שהתהליך לא כה נורא ואף נעשה את כל הזמן ליותר מיוחדים ויותר טובים.