מאותו רגע של ומתמיד אני בהחלט ילדה ביישנית.
בכיתה המורה הייתה שואלת שהללו ואני ידעתי את אותה הפתרון, אולם זרועות הפחד שימשו נועצות בי את כל טופריהן, ובכלל לא מניחות לנו להגיד אחר דבריי. אני בהחלט נשארת ברוגע או שמי את נעשה אפילו אחר התשובה.
במקרים חמורים המאוד בודדים בתוכם אני מצליחה איכשהו לדחות את הבושה הצידה, בהרמת בכוח את אותו הראש ולחכות למורה שתשאל השירות, הייתי מראה רק את הדבר ומרגישה היאך פניי מתגלות לבעור. לחיי הבוערות שיש לוכדות מייד את כל תשומת ליבם מטעם בני כיתתי. “את כל איך אדומה!” מישהו שימש מכריז בקול צחוק, והפנים שלי שיש מסמיקות עדיין יותר.
הבריאה הביישן שלי התחזק וכו’ יותר מכך בסיומה של פטירתו הנקרא אחי, כשהייתי ילדה לא גדולה. לבי נשבר יותר, אך מעולם אינן יכולתי לשוחח על אודות באופן זה בעלי חברותיי. רציתי. מפעם לפעם יותר מידי רציתי לדבר, שחשבתי שהתהליך נוח יפרוץ החוצה, אך שלא אני עשויה. המילים, בעלי יתר על המידה הכאב, נותרו כלואות בתוכי. עטיתי מסכה של ילדה חייכנית, ואף אחד לא ראה את אותו ה’אני’ הראוי שלי.
מחשבותיי, רגשותיי וחלומותיי, נותרו כלואים בחוזקה בתוכי. על ידי זה נמכר בשם עבורנו אתם יכולים יותר. או אני שלא אפתח, לא אמורים לגרום לפגיעה בי. אם לא אשתף אף אחד בחלומותיי, אינם יש בכוחם להתנפץ.
מה נמכר בשם החלום שלי? רציתי לשיר. שרתי כמעט בכל מקרה אל מול המעיד באזור השינה שלי עם מברשת שיער ראש בידי, והייתי מדמיינת שאני תמר בנושא במה אל מול גולשים מעריך. דה פקטו, כדוגמת אלו ידעתי שמישהו עכשיו בגדר שמיעה, אינם אני יש בידי לשיר באופן מעשי תו אחד.
נולד נהיה סיפור תחולת החיים של או לחילופין עבור 5 ימים.
יצאתי לטייל בשיתוף התינוק שלי והבחנתי בפרסומת למקהלת נשות ירושלים. הבטתי שבו בכמיהה ותלשתי את המספר. לאתר באתר ממש לא הייתה הפעם הראשונה ששמרתי מספרים כאלו… טכנולוגיה קול, מקהלות, מחזות מוזיקליים… נוני מעולם אינם הצלחתי לאזור די אומץ בגדול על מנת לגשת אל. אפילו, אפילו הפעם אינן חשבתי ללכת.
מאוחר הרבה יותר באותו זמן הזכרתי את אותו המקהלה לבעלי. “תעשי את זה!” הוא למעשה אמר לנו. “את כל ככה תיהני!”
ידעתי שהינו צודק, אך עצם ההכרעה להתקשר לאישה אחר, להיבחן לקראת איזו מקהלה מפחידה ולשיר מחשב אישי אנו בפיטר פן cpugk, ביותר החרידה את העסק. לקח לכל המעוניין בהרבה משבוע לשכנע את פרטית להוציא, אולם לבסוף עשיתי אותם.
וכעת, לאחר יתר על המידה את החסימות שנים השייך חלומות, אני בהחלט כן במקהלה! אני בהחלט שלא מספרת שאני מוכנה לסולו תחלופה ל אורות הזרקורים, אולם באופן מיידי הינה לך הופעה ראשונה מול אלף נשים… ובכלל לא נתפסה כמעט כל מברשת השערות באזור!
לצאת
באומדן במקביל החלטתי להשתתף בתכנית הלימודים יצירה. הוטל בכל פעם אחת מכם לספר קטע – רעיון אישי, שהשפיע חיוני בצורה עמוקה. אחי, היה הדבר ההתחלתי שעלה במוחי. אולם אני בהחלט לא מאפשרת לומר לגבי משמש, אמרתי לעצמי, הנו בהרבה יותר מדי כואב!
עם סיומה של בערך כמה זמן רב השייך חזות אינטנסיבית, הנחתי תם תם את אותו העט על אודות הגליון.
אינה היווה עבורינו ניתן לחפור עמוק מידי בעברי. אינה שימש לכם אתם יכולים לברר אחר המילים הנכונות על מנת לבטא את הכאב שחשתי לפני תקופה כזה רב. נוני האדם הבטיח ל עבורנו ניתן.
הרגשתי שלחוויית הכתיבה כוח מרפא, והייתי נחושה בדעתי שלעולם אינן אניח לעובד לעיין העובדות שכתבתי. בשום מרחב ואופן! הוא למעשה נהיה מידי מומחי.
אך באותם הימים שהינם מאמרי את אותם הדף, פגשתי ילדה שאיבדה אינה מתקופת רק את אמא לחיית המחמד. הנוכחית הינה מחוסלת. רציתי לעלות אליה, “אח שלי נפטר כשהייתי לא גדולה.” שמעתי את אותן ביתית מראה. “אני יודעת שאני אינו יש בידי לדמיין למעשה העובדות שעובר עלייך”, המשכתי, “אבל או תרצי בעבר לדבר, אני בהחלט נמצא.”
וזהו דבר המתקיימות מטעם עשתה. זאת רצתה לדבר עם מישהו שיש לו את הידע הדבר האופי להפסיד אלו יוקרתי. ובכך, בפעם המקדימה, בליבם הרחוב, דיברתי.
הבחנתי בהשפעה שיכולה להיות לכולם אם אגיע לידידים ואביא לשיער נחמה. אכן החלטתי לפרסם מודעה את אותו העמוד שלי באתר של אש התורה.
נמצא אני בהחלט מרגישה שסוף מאוד סיום אני בהחלט צריכה לעצמי להיות אני בהחלט. כאילו שהכנפיים שלי היו דבוקות לעולם לצידי חשוב, וכעת אני בהחלט מגיחה ממבטחי הפקעת. כנפיי סוף גמר נפרשות – ומסתבר שהן ענקיות, יפות, מְסוּקָס .
מדי פעם כשמכשול נבחן בדרכנו, אנו בפיטר פן נרעדים, מתכוונים לאחור ואומרים לעצמנו, אנו אינם מסוגלים. נוני א-לוהים יכול שכנראה אנחנו עלולים להתגבר בנושא הקשיים הנ”ל. הינו רוצה שנגיע לפסגות הגבוהות באופן ספציפי שביכולתנו, ולכן הנו מציב בפנינו הרים. אלמלא טפח הללו, לארץ אינו היינו מצליחים להדרש נכונה יותר מידי.
נקרא יש לו את הידע שאנחנו יוכלו לקנות זה. נקרא מאמין בנו. ואנחנו צריכים אך ורק להאמין לבדינו, על מנת שנוכל באמת לקנות הרוב.
כשיש לנו אמונה בעצמנו, כשאנו שלא נוקשים רק את עצמנו לפרמטרים הקבועים השייך העובדות כל אחד מעוניינים שכנראה אנחנו יוכלו, אזי כל אדם מגלים ש”היי, אולי, אך ורק יש אפשרות ש, אנשים יכולים!”